חשוב לדעת:

· האמור באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. בכל מקרה פרטני אנו ממליצים להתייעץ עם יועץ משפטי או גורם מקצועי אחר.

· המידע באתר נאסף ממקורות שונים בהקשר למלחמה ואינו כולל את כל המידע בהקשר הרחב של דיני עבודה.

· המידע מתבסס על מידע המתפרסם על ידי מקורות שונים, והוא באחריות אותם מקורות.

· המידע שנמצא באתר יתעדכן באופן תדיר בהתאם להחלטות ממשלה ועדכונים ממקורות שונים.

· אנו עושים כל מאמץ לעדכן את המידע בצמוד למועד פרסום מידע חדש, אך לא תמיד הדבר יתאפשר.

· כל המידע מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד אך מיועד כמובן לנשים וגברים כאחד.

ישנם מצבים רבים בהם החוק או הפסיקה טרם נתנו להם מענה והמידע המפורסם באתר, כמו גם התייעצות עם מנטורים בתכנית, מתבססים רק על הידוע במועד השיחה

- תשלום שכר ופיצוי מעסיק

- רשימת הישובים שפונו

- תשלום שווי מס לרכב חברה – במקרה של עובד שיצא למילואים

1. האם על המעסיק לשלם שכר לעובד, הנעדר בנסיבות המצדיקות זאת, והתנאים לפיצוי המעסיק

טרם עברה בחקיקה הצעת החוק של משרד האוצר לסיוע כלכלי.

רשות המסים פרסמה ביום 31.10.23 עדכון לפיו כל מעסיק ששילם שכר לעובד שהוא תושב אחד הישובים שפונו במסגרת החלטות ממשלה (בעוטף עזה והצפון), אשר נעדר מעבודתו בשל הפינוי, יהיה זכאי לתבוע פיצויים בגין השכר ששולם לעובד עד לגובה פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק. הבדיקה היא לפי מקום מגוריו של העובד ולא לפי מקום העסק. ניתן יהיה להגיש בקשות לפיצוי במערכת ייעודית שתיפתח על ידי רשות המסים בתקופה הקרובה. להלן רשימת הישובים שפונו במסגרת החלטות הממשלה. 

2. רשימת הישובים שפונו

להלן רשימת הישובים שפונו במסגרת החלטות ממשלה מס' 950 מיום 12.10.2023 ובצו אלוף באזור עוטף עזה:

• נחל עוז

• ארז

• ניר עם

• מפלסים

• כפר עזה

• גבים

• אור הנר

• נתיב העשרה

• זיקים

• יד מרדכי

• כרמיה

• כרם שלום

• כיסופים

• חולית

• סופה

• נירים

• ניר עוז

• עין השלושה

• ניר יצחק

• בארי

• מגן

• רעים

• סעד

• עלומים

• שדרות

• גברעם

• אור הנר

• איבים

• גבים

• יכיני

• תקומה

• שובה

• זמרת

• תושיה

• כפר מיימון

• שוקדה

• עין הבשור

• עמיעוז

• ישע

• מבטחים

• פרי גן

• שדי אברהם

• יתד

• אבשלום

• דקל

• תלמי יוסף

• ברור חיל

• דורית

• רוחמה

• יושיביה

• זרועה

• בית הגדי

• שרשרת

• שיבולים

• מעגלים

• גבעולים

• מלילות

• צוחר

• אוהד

• תלמי אליהו

• שדה ניצן

• גבולות

• צאלים

• שלומית

• נווה

• בני נצרים

• אורים

רשימת הישובים שפונו במסגרת החלטות ממשלה מס' 975 מיום 18.10.2023 באזור הצפון:

• משגב עם

• מנרה

• מלכיה

• מעין ברוך

• יפתח

• דפנה

• מרגליות

• כפר יובל

• ראש הנקרה

• חניתה

• זרעית

• שתולה

• אביבים

• מטולה

• שלומי

• שומרה

• בצת

• יערה

• דישון

• אדמית

• ערב אל עראמשה

• רג'ר

• דובב

• מתת

• ברעם

• יראון

• נטועה

• כפר גלעדי

• קריית שמונה

• אבן מנחם

• אילון

• לימן

• מצובה

• אבירים

• גרנות

• גורן

• עבדון

• שניר

• צבעון

• דן

• הגושרים

• סאסא

• עלמה

• אלקוש

• שאר ישוב

• בית הלל

• רמות נפתלי

• פסוטה

• חורפיש

• ריחאניה

3. תשלום שווי מס לרכב חברה – במקרה של עובד שיצא למילואים

ככלל, מעסיק שהעמיד לרשות העובד רכב צמוד נדרש לחייב את שכרו של העובד בשווי השימוש על פי התקנות. גם כאשר הרכב היה ברשות העובד רק בחלק מהחודש הרי שיש לזקוף שווי רכב מלא

לאור המצב הביטחוני המיוחד בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" עובדים רבים גויסו למילואים בצו 8 ועובדים רבים הוצאו לחל"ת לתקופה שאינה ידועה, ולכן הוחלט להקל ולקבוע כי עובדים אלו שהחזירו למעסיק את הרכב שהוצמד להם, ייזקף להכנסתם שווי שימוש ברכב רק באופן יחסי לימים בחודש בהם הרכב היה ברשותם.

שווי יחסי יחושב גם בעת החזרת הרכב לרשותו של העובד. במטרה להקל, באשר לעובדים שגויסו למילואים בצו 8, יכול המעסיק לוודא מול העובד או מי מטעמו את החזרת הרכב לרשות המעסיק, לרבות השארתו בשטח.  בשל הנסיבות הביטחוניות המיוחדות, הודעה מהעובד או מי מטעמו באשר להחזרת הרכב / אי העמדת הרכב לרשותו או למי מטעמו בתקופה זו, יכולה להיעשות גם בדיעבד ולכל המאוחר, עד 7 ימי עבודה לאחר סיום תקופת שירות המילואים.

- תשלום דמי מילואים

- פיטורים בעת מילואים

- הקלות בעבודה לבני זוג של משרתי מילואים

1. תשלום דמי מילואים על ידי המעסיק

עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.

2. פיטורים בעת מילואים

אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.

·  בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.

·  אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם  במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

3. הקלות בעבודה לבני הזוג של משרתי מילואים

· כל העובדות והעובדים המועסקים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום בתקופה שבני/בנות הזוג שלהם יצאו למילואים, אם שירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים.

· עובדות ועובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע זכאים להיעדרות של שעה ביום, לצורך סידורים הכרחיים הנובעים מהקריאה, עד תום שירות המילואים. המעסיק חייב לשלם שכר עבור שעת ההיעדרות ואסור להפחית אותה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד.

· עובדות ועובדי המדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים של בן/בת הזוג, מעבר למכסת ימי החופשה השנתית שלהם. הדבר עוד לא הוחלט לגבי תקופת חרבות ברזל.

- הגעת עובדים למקום העבודה

- שעות נוספות

- העסקת עובדים זרים

- העסקת נערים ונערות מעל גיל 16

- בקשה להיתר עבודה בימי מנוחה ועבודת לילה 

1. הגעת עובדים למקום העבודה

עובדים אשר אין לגביהם הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף

חלה חובה על עובדים להגיע למקום עבודתם, בכפוף לכך שמקום העבודה ממוגן. עובד שלא מגיע לעבודה, כאשר אין הנחיות של פיקוד העורף, ימי ההיעדרות הינם באחריותו והמעסיק אינו מחויב לשלם לו שכר עבור ימים אלה.

המעסיק יכול להגיע להסדר עם העובד לגבי ימי ההיעדרות שייחשבו כימי חופשה.

המעסיק רשאי לאפשר לעובדים לעבוד מהבית במקום הגעה פיסית לעבודה. אולם, ההחלטה לגבי עבודה מהבית הינה בשיקול דעתו הבלעדי של המעסיק.

מפעל שהוגדר כחיוני – חובת הגעה של העובדים

חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967 מאפשר לחייב עובדים להגיע לעבודתם במקום עבודה שהוכרז כמפעל חיוני. שר העבודה רשאי להוציא צו המחייב עובדים להגיע לעבודתם במקומות עבודה המספקים שירותים חיוניים, באמצעות צו לגיוס עובדים.

לרשימת מפעלים חיוניים לחצו כאן

· אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה גם אם הנחיות פיקוד העורף קובעות אחרת.

· החובה להתייצב לעבודה חלה גם אם העובד הוא הורה יחיד לילד מתחת לגיל 14.

· אי-התייצבות לעבודה במקרה כזה עשויה להיות עבירה פלילית.

2. שעות נוספות – ניתן היתר להעסיק עובדים בשעות נוספות מעבר לשעות המותרות בחוק בשגרה

ביום 9.10.2023 פורסם היתר שמאפשר למעסיקים המפורטים בהמשך להעסיק עובדים בשעות נוספות מעבר למספר השעות הנוספות המותרות בימי שגרה. היתר זה הוארך עד ליום7.11.2023  או עד לסיום מצב החירום המוקדם מבניהם.

העסקת העובדים לפי ההיתר הכללי החדש תיעשה בהתחשב בצרכים הייחודיים של מקום העבודה ובהתחשב בטובת העובדים, בטיחותם  בעבודה וצורכיהם עקב ההכרזה על שעת חירום.

מעסיק קטן (עד 20 עובדים), יכול להעסיק עובדים בשעות נוספות כל עוד הוא עומד בהוראות המפורטות להלן: עובד לא יועסק מעל 67 שעות עבודה בשבוע כולל שעות נוספות; , ובלבד שמכסת השעות הנוספות בחודש לא תעלה על 90  שעות עבודה; ניתן להעסיק עובד עד 14 שעות עבודה כולל שעות נוספות, בהסכמתו של העובד בלבד ובכפוף למתן הפסקה של רבע שעה לפחות בין השעה ה-12 לשעה ה-14 ביום העבודה כאמור. זאת, מבלי לגרוע מזכותו הקיימת של העובד להפסקה, לפי כל דין ובכפוף לאמור לעיל. מעסיק המעסיק מעל 20 עובדים יהיה רשאי להעסיק עובדים בהתאם לתנאי ההיתר הכללי הלדש כפי שפורטו לעיל ובלבד שהתקיים בו אחד משני אלה:

(1) ביום שהחל המעסיק להעסיק לפי היתר זה, לפחות 20% ממצבת עובדיו נעדרו ממקום העבודה בנסיבות שאינן תלויות במעסיק וכאשר לא ניתן לבצע את העבודה על ידי עובדים קיימים של המעסיק בתפוקה זהה בלי לבצע שעות נוספות לפי היתר זה ("מצבת עובדיו" כפי שדווח לביטוח הלאומי בתקופה שבין חודש מאי 2023 לחודש יולי 2023).

(2) מועסקים במקום העבודה עובדים במשמרות ונעדרו ממקום העבודה 20% לפחות מעובדיו באותה המשמרת בנסיבות שאינן תלויות במעסיק ולא ניתן לבצע את העבודה בתפוקה זהה, אלא על ידי עובדי אותה משמרת.

ההיתר יחול  על מקום עבודה המוגדר כמפעל חיוני בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, ללא צורך בקיום התנאים המופיעים בסעיפים קטנים 1 ו-2 לעיל.

ההיתר לא יחול על: מעסיק בענף התחבורה הציבורית; מעסיק שחל עליו צו ההרחבה בענף ההובלה; מעסיק שחל עליו צו ההרחבה בענף ההיסעים; מעסיק שחל עליו צו ההרחבה בענף הבניה, התשתיות,צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים.

עובדי שמירה: שר העבודה חתם על היתר המאפשר להעסיק עובדי שמירה ואבטחה, אשר מסכימים לכך, עד ל-14 שעות עבודה ביום, וזאת מבלי לשנות את מכסת השעות הנוספות השבועיות בענף השמירה (העומד על 37 שעות נוספות בשבוע). במקרה בו עובד אכן יבצע מעבר ל - 12 שעות ביום, יש להעניק לו הפסקה נוספת. אין להעסיק את העובד יותר משישה ימי עבודה בשבוע.

ההיתר ניתן כדי לתת מענה לצרכי המשק בענף השמירה והאבטחה בתקופה הנוכחית, לביקוש הגובר לשירותי אבטחה, וכן על מנת לתת מענה לאתגרים הביטחוניים בתקופה זו. ההיתר שנחתם בתוקף החל מה - 7 באוקטובר 2023 ועד לתפוגת הוראת פיקוד העורף למצב מיוחד בעורף.

3. העסקת עובדים זרים

ביום 8 באוקטובר 2023, עקב המצב הבטחוני בישראל, האריכה רשות האוכלוסין וההגירה את אשרות השהייה לכלל הזרים והעובדים הזרים הנמצאים בישראל עם אשרה חוקית. האשרות הוארכו עד לתאריך 9 בנובמבר 2023. בתום תקופה זו ובהעדר הודעה אחרת יש להסדיר את נושא השהיה מול הרשויות.

 בהמשך לכך, ביום 10 באוקטובר 2023, החליט מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה לאפשר באופן זמני וחריג לקבלני כוח אדם בעלי היתר להעסקת עובדים זרים בענף הבניין (להלן: "תאגידים"), להעסיק את עובדיהם הזרים, בעלי רישיון לעבודה בענף הבניין, גם אצל מעסיקים בפועל שמוכרים כמפעלים למתן שירותים קיומיים ו/או מפעלים חיוניים, כהגדרתם בחוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967 (להלן: "המפעלים המוכרים") על ידי אגף כוח אדם לשעת חירום במשרד העבודה, בהתאם לתנאים המפורטים להלן:
העסקת העובדים הזרים תותר רק אצל מעסיקים בפועל שהם מפעלים מוכרים והעסקת העובדים באמצעות תאגידים תהיה בהתאם לתנאי ההיתר הרגילים החלים עלים לפי נוהל העסקת עובדחם זרים (נוהל מספר 9.4.0001)

על העובדים הזרים שיועסקו במפעלים המוכרים יחולו כל דיני העבודה החלים בישראל לרבות הדינים החלים על עובדים המועסקים בזמן חירום.

על התאגיד לקבל את הסכמת העובד הזר לעבודה במפעל המוכר וכן לספק לו בשפתו כל מידע לו הוא זקוק בנוגע לעבודה במפעל ולצורך התגוננות על התאגיד להעביר בכתב לרשות האוכלוסין את פרטי העובדים הזרים (שם ומספר הדרכון) שהסכימו לעבוד במפעלים החיוניים וכן את שמות המפעלים והכתובות בהם מועסקים תוך 7 ימים מיום תחילת ההעסקה.

4. העסקת נערים מעל גיל 16

ביום 26.10.2023 פורסם היתר כללי להעסקת צעיר בעבודת לילה (הוראת שעה), התשפ"ד – 2023, המאפשר להעסיק נער מעל גיל 16 עד השעה 23:00 במקום בו קיים מחסור בעובדים בשל מצב החירום השורר במדינה. עוד נקבע בהיתר כי על מי שמעסיק צעיר לאחר השעה 22:00 לדאוג להחזרתו הביתה, וכי בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של 14 שעות לפחות.

תוקף ההיתר ל – 14 יום מיום פרסומו או תום תקופת החירום, לפי המוקדם.

נזכיר כי ניתן להעסיק נער מגיל 16 ומעלה במהלך שנת הלימודים לאחר שעות הלימודים על סמך אישור ממוסד החינוך בו הנער לומד בדבר שעות הלימודים שלו. כמו כן, על העסקת צעיר ימשיכו לחול החובות החלים מכוח חוק עבודת נוער.

5. בקשה להיתר העסקה במנוחה השבועית, עבודת לילה

מעסיקים יכולים לבקש היתר מיוחד להעסקה במנוחה השבועית, בשעות נוספות ובעבודת לילה.

היתר מיוחד להעסקת עובדים במנוחה השבועית, יינתן במקרים שבהם הפסקת העבודה עלולה לפגוע:

· בהגנת המדינה

· בביטחון הגוף או הרכוש

· בכלכלת המדינה

· בתהליך העבודה

· באספקת צרכים חיוניים לציבור או לחלק ממנו, לדעת השר

במתן היתר מיוחד, יילקחו בחשבון השיקולים הבאים: רווחת העובדים, מסורת ישראל, אם קיימת אפשרות אחרת, שאינה מחייבת העסקה במנוחה השבועית, ועוד.

לבקשה להיתר להעסקה במנוחה השבועית יש לצרף:

• מכתב נלווה (עד 5 עמודים) המסביר על פעילות החברה, הסיבות להעסקת עובדים במהלך המנוחה השבועית, התפקידים הנדרשים, מספר ושעות המשמרות במהלך המנוחה השבועית.

• מסמכים המעידים על ההכרח לבצע פעילות במנוחה השבועית.

• במקרים  של מתן שירותים לחברה נוספת – יש לצרף הסכמי התקשרות.

• במקרים של הגשת בקשה שסיבתה "תהליך עבודה" – יש לצרף מסמכים עם פירוט התהליכים והסבר על הרציפות.

המידע וטפסי הבקשה המקוונים נמצאים באתר הממשלה – עבודה ותעסוקה:

https://www.gov.il/he/service/request-for-employment-during-weekend-or-extra-hours

- מתי חל"ת ומתי פיטורים

- מתי צריך אישור ממשרד העבודה

- התנאים לזכאות לדמי אבטלה – בחל"ת

- תשלומי מעסיק לביטוח לאומי בתקופת החל"ת

- זכויות פנסיוניות לא משולמות על ידי המעסיק

- זכויות סוציאליות של העובד בחל"ת

מעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (חל”ת), בהסכמת העובד, ואין צורך באישור מראש מאף גורם נוסף.

עד היום (7.11.23) בהצעת חוק התוכנית הכלכלית לסיוע כלכלי, הקלו את התנאים לקבלת דמי אבטלה בחל"ת. ברגע שהצעת החוק תעבור נעדכן כאן.

התנאים לקבלת דמי אבטלה בחל"ת מפורטים באתר הביטוח הלאומי.

1. מתי חל"ת ומתי פיטורים

אם העובד לא מסכים לצאת לחל”ת, והמעסיק מוציא אותו בכל זאת, מדובר בחופשה כפויה, שיכולה להיחשב כפיטורים או כעילה להתפטרות בדין מפוטר. חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לדרוש פיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל”ת.

2. מתי צריך אישור ממשרד העבודה

במקרים המפורטים להלן, מעסיק שמעוניין להוציא עובדים לחל”ת, חייב לבקש מראש היתר מיוחד מהממונה על העסקת נשים במשרד העבודה:

- עובדת בהיריון ובעלת וותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך אסור להוציא אותה לחל”ת מהטעם שהיא בהיריון).

-  העובד/ת היו בחופשת לידה וחזרו לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.

-  העובד/ת היו בחל”ת על פי החוק אחרי חופשת לידה וחזרו לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.

-  העובד/ת נמצא/ת במהלכם של טיפולי פוריות או בסמוך לאחר סיומם, כמפורט בחוק עבודת נשים.

3. הזכאות לדמי אבטלה – בעת חל"ת

נכון לעת הזו טרם חקיקת החוק לסיוע כלכלי

· עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה של לפחות 30 ימים קלנדריים (שכוללים ימי מנוחה שבועית וחגים) זכאים לדמי אבטלה בתנאי שהם עומדים בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה (עבדו לפחות ב-12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים גם אם לא עבדו בכל ימי החודש) וגיל מעל 18 ומתחת ל-67.

· אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה צבורים שהוא לא ניצל עדיין, הוא לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת. כלומר ממספר הימים שבהם שהה העובד בחל”ת ושעבורם הוא זכאי לדמי אבטלה, יופחתו מספר ימי החופשה הצבורים שהוא לא ניצל, ודמי האבטלה ישולמו לו רק עבור יתרת הימים.

· מי שהגישו תביעה לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים וניצלו את כל ימי האבטלה המגיעים להם, יוכלו להגיש תביעה לדמי אבטלה רק לאחר שיעברו 12 חודשים מתחילת תקופת הזכאות הקודמת לדמי אבטלה. אם לא עברו 12 חודשים ונשארו ימי אבטלה שלא נוצלו אפשר להמשיך לקבל דמי אבטלה בלי להגיש תביעה חדשה.

כאמור, על פי טיוטת התוכנית לסיוע כלכלי, מרגע שתאושר, תנאים אלו יהיו קלים יותר.

4. תשלומי מעסיק לביטוח לאומי בתקופת החל"ת

· על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום.

· התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל”ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.

· המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.

· התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד היה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו באותו חודש.

5. זכויות פנסיוניות לא משולמות על ידי המעסיק

· במהלך החל”ת המעסיק לא משלם שכר ולא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני.

· אמנם הפסקת ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי של העובד, אולם מאז תקופת הקורונה מונהג הסדר אוטומטי בקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שמשמר את המצב הביטוחי במשך 12 חודשים.

מומלץ לכל עובד לבדוק עם המבטח שהדבר אכן מבוצע ושאין פגיעה בכיסוי הביטוחי.

6. זכויות סוציאליות של העובד בחל"ת

· תקופת החל”ת לא נספרת במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק, כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, חופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת.

· היציאה לחל”ת משפיעה באופן חלקי על הזכאות העתידית לפיצויי פיטורים, אם בהמשך העובד יפוטר או יתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים.

חלק מתקופת החל”ת (לכל היותר 14 ימים) ייחשב כתקופת עבודה לצורך חישוב סכום הפיצויים (הזכאות לפיצויים מחושבת לפי משך תקופת העבודה. אם העובד יפוטר לאחר יציאתו לחל”ת, והוא צבר ותק של שנה במקום העבודה, 14 ימים מתוך החל”ת ייחשבו כתקופת עבודה שעבורה יש לשלם פיצויי פיטורים).

· מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.

· עם זאת, אסור למעסיק להוציא עובד לחופשה, אם אין ברשות העובד ימי חופשה הצבורים לזכותו. במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את העובד לחופשה, אך חייב לשלם לו שכר מלא עבור ימי החופשה. כל החלטה אחרת מחייבת הסכמה מדעת של העובד.

· מעסיק יכול להוציא את עובדיו לחופשה רצופה עד 7 ימים – ללא הודעה מראש.

· אם מדובר בחופשה רצופה שאורכה 7 ימים או יותר, על המעסיק להודיע לעובדים שבועיים מראש.

- סיבות לפיטורים

- מתי אסור לפטר

- איסור לפטר עקב מילואים

1. סיבות לפיטורים

אין מניעה לפטר עובדים במצב החירום, מסיבות ענייניות וחוקיות.

אם מעסיק מצמצם את פעילותו העסקית נוכח המצב הוא רשאי לפטר - בכפוף לשימוע, תשלום הודעה מוקדמת ויתר הזכויות בעת פיטורים, זאת בהנחה שאין הסכם קיבוצי המונע זאת מן המעסיק או קובע הסדרים אחרים.

אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה, העובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים, למעט כמפורט בפרק הבא. במקרה כזה רשאי המעסיק גם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.

2. מתי אסור לפטר עקב היעדרות של עובד

· למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה, אם הוראות פיקוד העורף אוסרות על העובד לצאת ממקום מגוריו או כאשר הן אוסרות על הגעה למקום העבודה במידה ואינו ממוגן – והמקום אינו ממוגן. במקרים אלה לפיטורים אין תוקף ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה, זאת בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.

· אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו, מכיוון שהמסגרת שבה מבקר הילד סגורה בהוראת פיקוד העורף. ההוראה מתייחסת לילד שגילו עד 14 שנים, או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים. ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד ובתנאים הבאים:

-  אם מדובר בהורה שהוא הורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן בפני פיטורים.

-  אם לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.

-  אם שני ההורים מגדלים את הילד, זכאי רק אחד ההורים להיעדר מעבודתו וליהנות מהגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילדים.

-  יחד עם כל האמור לעיל - אם בעת ההיעדרות היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור מתאים להשגחה על הילד, העובד לא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה. אם בחר להיעדר מעבודתו, לא יהיה זכאי להגנת החוק מפני פיטורים. המעסיק יכול לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.

-  לגבי בעלי מוגבלות, החוק לא קובע הוראות ספציפיות לגבי אנשים עם מוגבלות וכרגע חלים עליהם כל ההוראות שחלים על עובדים ללא מוגבלויות. 

3. איסור לפטר עקב מילואים

· אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.

• בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.

• אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם   במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.